#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שיב.
דבר שראוי לשני דברים 1) כיצד נקבע שיעורו להוצאה
2) ומים ששתייתו שכיחא ורפואתו לא שכיחא מדוע הלכו אחר רפואתו לחומרא? "	"1) אם שימוש אחד שכיח ואחד לא שכיח הלכו בשיעור אחר
השכיח ואפילו היא קולא ששיעורו גדול. אם שני השמושים שכיחים הולכים לחומרא ומשערים בשיעור הקטן.<br>2) אביי תירץ שמשנתנו בגליל
ופרש""י שהם עניים וחסים על יין וחלב לשוף בהם קילור ואין שפים אלא במים הלכך גם רפואתו שכיחה והולכים
לחומרא. [והתוס' לעיל מז,א (ד""ה בגלילא) פירשו
שהיו עשירים ורוב שתייתם היתה יין ונמצא שרפואת המים שכיחה יותר משתיית מים]. רבא תירץ שבכל המקומות שכיחה רפואה
במים מכיון שמים לא משאירים גלד בעין."	שבת עח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שיג.
המוציא שופכין שראויים לגבל בהן את הטיט שיעורן ברביעית. והרי
שיעור הוצאת טיט הוא רק כדי לעשות פי כור? "	"טיט שכבר מגובל חשוב בשיעור
פי כור, אבל כל זמן שלא נגבל אינו חשוב בפחות מרביעית שאין אדם טורח לגבל טיט בשיעור מועט של פי כור."	שבת עח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שיד.
המוציא קשר מוכסין משהראהו למוכס לת""ק פטור ולר' יהודה
חייב 1) מהו קשר מוכסין 2)
ומאי בינייהו? "	"1) כשאדם נותן המכס לראש הנהר או מוחל לו במתנה הוא מוסר
לו חותם להראות למוכס שמחל לו המכס, ודרכו לכתוב בו שתי אותיות והן גדולות משתי אותיות שלנו.<br>2) לאביי איכא בינייהו רהיטי
מוכסא, רצים שרצים אחר העוברים להעליל עליהם שלא נתן המכס, לר' יהודה טורח לעוברים לחזור למוכס ומצניע החותם
להראות לאלו, ולת""ק לא מצנע ליה דכי רהטי בתריה הדר לגבי מוכס.<br>לרבא מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו, פעמים שיש מוכס גדול שטורח לו לעמוד על הגשר
כל היום וממנה מוכס קטן, לר' יהודה צריך לו שהרי הקטן ימנענו מלעבור, ולת""ק אין צריך לו שהגדול מוסר לו
סימן דברים ואומר לקטן ועובר. לרב אשי חד מוכס איכא בינייהו, לר' יהודה צריך לו כדי להראות למוכס אחר שהוא אדם
נאמן ולת""ק אינו שומרו לכך."	שבת עח. - עח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שטו.
המוציא שטר חוב שפרעו לת""ק פטור ולר' יהודה חייב. מאי
בינייהו?<br>"	"רב יוסף אמר אסור לשהות שטר
פרוע איכא בינייהו, רבנן סברי אסור לשהות שטר פרוע משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה, הלכך מלוה לא משהי ליה לצור
ע""פ צלוחיתו משום איסור, ולוה נמי לא משהי ליה שמא יבוא לידי מלוה ויחזור ויתבענו. ור' יהודה סבר שמותר
לשהות שטר פרוע הלכך כי מוציאו מלוה חייב דצריך לו לכרוך ע""פ צלוחית.<br>אביי אמר דכ""ע אסור לשהות שטר פרוע והכא בלוה המודה בשטר שכתבו אם צריך לקיימו
ולומר לא פרעתי, ושפרעו היינו דאמר פרעתי, ת""ק סבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו וכשאמר פרעתי פטור כשהוציאו
דלא צריך לשטר, וכתבו התוס' (ד""ה ת""ק) דאיירי
כגון דאמר אין לי עדים ואין לי ראיה ולא אמצא קיום. ור' יהודה סבר מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו ואפילו אמר
פרעתי גובה בו ולכן בהוציאו מלוה חייב. רבא אמר דכ""ע מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו והכא בכותבין שובר
קמיפלגי, ת""ק סבר כותבין שובר ואין המלוה צריך לשטר. ורבי יהודה סבר שאין כותבין שובר הלכך צריך הוא למלוה.
וי""ג איפכא ודחה רש""י את גירסתם.<br>רב אשי אמר שמחלוקתם כשהוציאו הלוה, ולר' יהודה צריך לו הלוה כדי להראותו לבעל חוב
שני ולהתהלל שהוא פורע חובותיו ולת""ק אינו שומרו לכך."	שבת עח: - עט. ותוס'		
